התיישנות על עבירות מין – כמה זמן אחרי עוד אפשר לתבוע?

עבירות מין הן מסוג העבירות הפליליות החמורות ביותר ולכן החוק לגבי תקופת ההתיישנות קיבל סיווגים ייחודיים. בשנים האחרונות המגמה היא להחמיר בעונשם של מבצעי העבירות מסוג זה לאור ההשלכות הנפשיות על הנפגעים.

תקופת ההתיישנות על עבירות מין 

עבריינות מין היא ברוב המקרים עבירות פשע ולכן היא מסווגת כפשעים בדרגה החמורה ביותר. קיימים גם מקרים אחרים בהתאם למקרה שקרה אשר מסווגים כעוון. לכל סוג של עבירה, קיימת התיישנות של עבירות מין אשר נקבעה בחוק.

כאשר מדובר על הטרדות מיניות, פרק זמן ההתיישנות נע בין שלוש ועד חמש שנים בהתאם לנסיבות המקרה.

כאשר מדובר על מעשה סדום, מעשה מגונה או מעשה בעילה אסורה בהסכמה תקופת ההתיישנות היא בת עשר שנים.

> קראו על הליך סגירת תיק משטרתי בלינק

תקופת ההתיישנות על עבירות מין שבוצעו נגד קטינים

עבור הקטינים אשר נעשו בהם עבירות מין, תקופת ההתיישנות היא הרבה יותר ארוכה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים הקטינים אינם מבינים שנעשה להם עוול, לוקח להם לעיתים כמה שנים להבין את עוצמת המקרה ולהפנים שמדובר בעבירות מין. אף על פי כן, הם צריכים בדרך כלל פרק זמן ארוך כדי לעכל את הדברים וקשה להם מאד להיחשף ולהתלונן על כך.

הדבר קשה עוד יותר כאשר הגורם שביצע את עבירות המין הוא בן משפחה מתוך המשפחה הגרעינית או קרוב משפחה במעגל השני כמו דוד או סבא. 

לכן המדינה מאפשרת לכל קטין שעבר מעשה אשר נכלל תחת הגדרת עבירת מין על סוגיה השונים, להמתין עד גיל עשרים ושמונה וממועד זה נספרות עשר שנות ההתיישנות. כך הוא יכול עד הגיעו לגיל שלושים ושמונה להגיש את התלונה נגד מבצע העבירה.