כל מה שרציתם לדעת על חוק איסור לשון הרע

בישראל, כמדינת חוק וכמדינה דמוקרטית מתקדמת, קיימים חוקים חשובים כגון חוק כבוד האדם וחירותו וכמובן גם חופש הביטוי. אכן, כל אדם חופשי לבטא את דעתו, אולם זכויות וחוקים צריך לאזן. המרחק בין חופש הביטוי לבין לשון הרע עשוי להיות גדול אך עשוי להיות גם קטן. אי לכן, ניצב לו בגאון החוק המאזן – חוק איסור לשון הרע. 

מהו לשון הרע 

לשון הרע חורג מעל ומעבר לרכילות סתם. ניתן למצוא הגדרות שונות לדיבה או ללשון הרע אולם בעיקרו של דבר, אפשר להתייחס לכמה היבטים עקרוניים. לדוגמא, פרסום של מידע בעל פה, בכתב או בצורה אלקטרונית ייחשב ללשון הרע אם הדברים הינם שקריים ומפיץ המידע ידע שהם שקריים. ולא רק הכפשה או שקרים נחשבים ללשון הרע אלא גם פרסום של מידע שעשוי להיות שקרי או אמת, כאשר המפרסם לא ניסה באופן סביר לבדוק את אמיתות הדברים. צד נוסף שבו עוסק חוק איסור לשון הרע ולאורו פסק בית המשפט פסקי דין בעניין הינו תום הלב. במידה ודברים פורסמו שלא בתום לב ומתוך רצון לפגוע ולהזיק לנפגע, הרי שמדובר בלשון הרע ולא בפרסום לגיטימי וסביר. 

לשון הרע ופסיקת פיצויים 

עקרון יסודי שלפיו פועל בית המפשט הוא שכאשר נקבע כי פרסום כלשהו הינו בבחינת לשון הרע, הוא נחשב למזיק ומטבעו. אפילו אם התובע לא יישא בנטל של הוכחת נזק, בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים בהיקף של עשרות אלפי שקלים. אם יצאו פרסומים שונים, בהזדמנויות שונות, הרי שכל פרסום בפני עצמו עשוי להניב פיצוי מקסימלי. במידה ונקבע כי מאחורי הדברים עומדת כוונה זדונית, בית המשפטי עשוי לפסוק פיצויים כפולים.